אֱ֭לֹהִים אַל־תִּרְחַ֣ק מִמֶּ֑נִּי אֱ֝לֹהַ֗י לְעֶזְרָ֥תִי חישה [חֽוּשָׁה׃]
O Diyos, huwag Kang lumayo sa akin; Diyos ko, magmadali Ka sa pagtulong sa akin.
גן נעול
"כי אמרו אויבי לי, ושומרי נפשי נועצו יחדו. לאמר אלהים עֲזָבוֹ רִדְפוּ ותפשוהו כי אין מציל" (תהלים עא, יא). פירוש. אלו השונאים הסכימו כולם הסכמה אחת לרדפני ולתפשני, כי לדעתם אין מציל אותי מידם, לפי שֶׁעֲזָבַנִי אלהים. וכבר אמרנו למעלה (חדר ב חלון ד כלל רביעי) כי כתבי הקדש יכנו מעשה הרשעים הגדולים שהם מסכימים עליהם בלשון "מחשבה", בעבור הִמָשֵׁל ציור הרע שבהם, ועל פיו עושים בלי משפט השכל, כי אין פחד אלהים לנגד עינם, וכמו שיתבאר בבית זה בעז"ה. וכן אמרנו שבהיות מחשבות רבות הפוכות זו מזו, והעושה מסכים באחת מהן במשפט השכל בין טוב בין רע יתואר בלשון "עצה". והנה אין כונת המשורר להודיע הִמָשֵׁל הציור הרע שבלב הרשעים האלו, אבל הכונה על העצה שלקחו אחר משפט שִׂכְלָם, כי היו בהם מחשבות סותרות זו את זו. שנאתם אותו, חשבו מחשבת שנאה לרדפו ולהרע עמו. ופחד השם שהיה עליהם כי ראו עין בעין כי השם מגן [בעד] דוד ומצילו באופנים נפלאים, חשבה1צ"ל פחד אלהים הביא אותם לחשוב מחשבה הפוכה מחשבה הפוכה שישתמרו מעשות לו מאומה רע, כי השם יריב ריבו מאתם. ואמר המשורר שלעת זקנתו שקרהו צרות רבות, אז פתאום מצאו האנשים האלה הסכמה בנפשם להרע עמו, כי בנו במשפט שכלם כי אלהים עֲזָבוֹ ולא יריב ריבו עוד. ולפי שאין מציל אותו מידם, יכולים לרדוף אותו ולתפשו ולעשות עמו רע כחפצם. והודיע שכל כך גדלה צרתו והסתיר פניו ית' ממנו עד שאין אחד מכל שונאיו שלא יבין כי אלהים עֲזָבוֹ. ולפי שדנו כן כולם לכן הסכים כל אחד ואחד מהן מנפשו לרדפו ולתופשו. ועל היסוד הזה סובבים כל דברי המזמור, שהוא צועק על צרותיו הגדולות הנותנים יד לפושעים לומר בהחלט כי עֲזָבוֹ אלהים, ובקש מאת השם ב"ה שימהר להושיעו, ולהראות לאויביו כי הוא נושע בו תשועת עולמים. ואז יכלמו ויבושו מעצתם שהיתה בנויה על יסוד שוא שֶׁעֲזָבוֹ אלהים. שכן אמר "אלהים, אל תרחק ממני, אלהַי לעזרתי חושה. יבושו יכלו שוטני נפשי, יעטו חרפה וכלמה מבקשי רעתי" (תהלים עא, יב-יג), ואמר עוד "וגם עד זקנה ושיבה, אלהים אל תעזבני" (עא, יח). "כי אפפו עלי רעות" (תהלים מ, יג) "אשר הראיתני צרות רבות ורעות, תשוב תחייני" (תהלים עא, כ), והבן.